בי"ס רימון מתרגש עם תום אורן, בוגר הג'אז אינסטיטיוט, ומברך על זכייתו בתחרות הפסנתר ע"ש תלוניוס מונק!

רימון מתרגש עם תום אורן ומברך על זכייתו בתחרות הפסנתר ע"ש תלוניוס מונק! תום בוגר רימון וברקלי וזוכה תחרות נגן הג'אז של רימון לשנת 2014 בהיותו תלמיד בג'אז אינסטיטיוט. אוהבים וגאים! משפחת רימון.

הישראלי שזכה בתחרות הג'ז היוקרתית בעולם: "מישהו השתעל. זה היה נהדר"

תום אורן זכה בשבוע שעבר בתחרות הג'ז היוקרתית בעולם — הישראלי הראשון שעושה זאת. "לא באמת הבנתי עד כמה זה דבר גדול. וטוב שכך", הוא אומר כעת

בן שלו , הארץ, 11/12/2018

"שנייה לפני שהתחלתי לנגן, שמעתי מישהו משתעל", מספר הפסנתרן תום אורן. "הייתי אמור להתחיל את הקטע לבד, והפתיחה הזאת היא קריטית — היא מכניסה את הנגנים האחרים, היא קובעת הכל. ובשנייה הדרמטית הזאת, שאליה מתנקז כל הלחץ, פתאום מישהו השתעל. אני לא יודע אם זה היה אחד הנגנים, או מישהו בקהל. מבחינתי זה היה דבר נהדר. אינסטינקטיבית ניגנתי משהו דומה לשיעול הזה. הוא עשה כוח־כוח, ואני סוג־של־חיקיתי אותו. זה היה מצחיק, זה היה כיף, ואחר כך שום דבר כבר לא שינה. פשוט ניגנתי".

הקטע שאורן ניגן היה "Just One of Those Things" של קול פורטר, והאירוע, שהתקיים בוושינגטון די סי ביום שני שעבר, היה גמר התחרות על שם תלוניוס מונק, שהיא התחרות היוקרתית ביותר בעולם הג'ז. אורן, בן 24, זכה בתחרות, והוא הישראלי הראשון שזוכה בה. "זה הישג מטורף", אומר הסקסופוניסט אלי דג'יברי, שהשתתף בתחרות לפני שנים רבות ולא עבר את שלב חצי הגמר. ההישג הכי גדול של מוזיקאי ישראלי בתחרות מונק עד לזכייתו של אורן בשבוע שעבר היה זכייתו של החצוצרן אבישי כהן במקום השלישי ב–1997.

מה מכוכבי הג'ז הגדולים של ימינו — הסקסופוניסט ג'ושוע רדמן, החצוצרן אמברוז אקינמוסיר, הזמרת ססיל מקלורין סלוונט, הפסנתרן טיגראן חמסיאן — זכו בעבר במקום הראשון בתחרות מונק. ההרכב של צוות השופטים שהעניק לאורן את המקום הראשון, מעיד אף הוא על המעמד המרכזי של התחרות. הוא כלל כמה מפסנתרני הג'ז הטובים בעולם, ובהם הרבי הנקוקדנילו פרז, ג'ואן ברקין, סיירוס צ'סנאט, מונטי אלכסנדר וג'ייסון מוראן. מוראן אמר למגזין "דאונביט": "ברגע שאורן התחיל לנגן את ההקדמה לקטע הראשון, אפשר היה לשמוע שהוא עומד לנסות משהו חדש ושהוא לא בטוח אם זה יצליח. אבל הרעיונות שלו היו נהדרים. אפשר היה לשמוע שהוא מנגן על הקצה. הוא עשה כל הזמן תפניות מפתיעות. בשלב מסוים פשוט סגרתי את המחברת שלי וחשבתי 'הנה בחור שממש מנסה להיכנס לתוך המוזיקה".

אורן למד בבית הספר לאמנויות בתל אביב והתחיל לנגן ג'ז בגיל 11. המורה הראשון שלו לפסנתר־ג'ז היה עמית גולן, אחד ממחנכי הג'ז החשובים שפעלו בארץ, שמת ב–2010 בגיל 46. "את הקטע השני שניגנתי בתחרות, "Just As Though You Were Here', למדתי אצל עמית", מספר אורן, "וכשניגנתי אותו בתחרות השתמשתי בכל מיני דברים שעמית לימד אותי. אחר כך התברר לי שהתאריך של התחרות, 3 בדצמבר, הוא תאריך מותו של עמית".

בתיכון למד אורן בתלמה ילין. יהודה עדר, נשיא בית הספר רימון שבו אורן למד מאוחר יותר, בתוכנית משולבת עם בית הספר ברקלי בבוסטון, אומר שכשנשיא ברקלי, רוג'ר בראון, ביקר בישראל ב–2012, הוא שמע תלמידים בתלמה ילין, התלהב באופן מיוחד מאורן ואמר לו שהוא מוזמן לברקלי מתי שרק ירצה. זה אכן קרה לפני שנה וחצי, אחרי שנתיים שבהן אורן למד ב־Jazz Institute, תוכנית לימודי הג'ז של רימון, בניהולו של הפסנתרן רונן שמואלי.

את המועמדות לתחרות מונק אורן הגיש לפני שנסע לבוסטון. הוא לא רצה לעשות את זה. "המחשבה שאני אזכה נראתה לי מופרכת לחלוטין", הוא אומר. אבל אמו, המוזיקאית דורלי אורן־חזון, והמורה שלו, גלעד רונן, שיכנעו אותו להגיש את מועמדותו. מתוך מספר גדול מאוד של מועמדים, 13 פסנתרנים נבחרו לעלות לשלב חצי הגמר (החלטת השופטים נעשתה ללא שידעו מיהם המוזיקאים שאת הקלטותיהם שמעו).

"בחצי הגמר היה מתח כמו בכל תחרות, אבל היתה אווירה טובה של Hang, של מוזיקאים שנהנים להיות ביחד", מספר אורן. "בטבע שלי אני בן אדם די לחוץ, וחבר שדיבר אתי לפני התחרות וניסה לעזור לי להשתחרר, אמר לי 'הדבר היחיד שתצטער עליו זה אם לא תיהנה שם'. אני חושב שזה חילחל אלי ועזר לי להשתחרר וליהנות. אמא שלי היא מורה למדיטציה, בנוסף להיותה מוזיקאית, ועשיתי מדיטציה. גם זה עזר. ויש עוד דבר. אני חושב שתפשתי את הממדים של התחרות הזאת רק אחרי הזכייה. לא באמת הבנתי עד כמה זה דבר גדול. וטוב שכך. אם הייתי קולט את זה מוקדם יותר, יכול להיות שהייתי נלחץ".

אורן זכה בפרס כספי של 25 אלף דולר ובחוזה להקלטת אלבום בחברת התקליטים האמריקאית קונקורד. כרגע הוא בשנה השנייה והאחרונה שלו בברקלי, במסלול של תואר כפול — ביצוע והלחנת סרטים. "אני לומד הרבה מהקורסים של הלחנה לקולנוע, אבל לא נראה לי שאלך לכיוון הזה אחרי הלימודים. זה יותר מדי זמן לשבת לבד ליד שולחן. אני רוצה לנגן, להיות עם אנשים מעוררי השראה. עכשיו, עם הזכייה, אולי ייפתחו כל מיני אפשרויות. אני צריך לצאת מהשוק ולראות איך ממשיכים".

בינתיים, בטווח המיידי ביותר, מה שמעסיק את אורן הוא השלמת החומר מהשיעורים שהחסיר כשהיה בתחרות. "התקשרתי אליו ביום שאחרי התחרות, כדי לברך אותו", מספר דג'יברי. "חיכיתי קצת, תיארתי לעצמי שהוא לא ישן בלילה. הוא לא ענה לשיחה ושלח הודעה 'אני מצטער, אני בשיעור בברקלי, אתקשר אליך עוד מעט'. ביום שאחרי התחרות! אני לא יודע מתי הוא הספיק לחזור מוושינגטון. אני, גם אם התחרות היתה באותה עיר, אין סיכוי שהייתי הולך למחרת לבית ספר. אבל זה תום".

רוצים ללמוד ברימון?

השאירו פרטים





מוזמנים לעקוב אחרינו


Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support